לכפות הרגליים חשיבות גדולה בעת ישיבה: הן צריכות להיות מונחות על האדמה וחלק (קטן) ממשקל הגוף עובר קדימה ומונח עליהן. כך מקבל פלג הגוף העליון תמיכה נוספת וקל יותר לשבת זמן רב יותר ללא משענת ולשמור על גב זקוף.
כפות הרגליים "נאחזות"
למעשה, כפות הרגליים צריכות להיות יותר מאשר רק מונחות: הן חייבות לפעול. מדובר ביותר מאשר תמיכה פאסיבית, אך פחות מאשר דחיפה, מפני שמרבית משקל הגוף בישיבה בכל זאת מונח על האגן ולא עליהן. בגלל המנח השונה של הרגליים בעת ישיבה (הן מקופלות, שלא כמו בעמידה) הדחיפה של כפות הרגליים את האדמה היא הרבה יותר מעודנת. אני אוהב לומר שכפות הרגליים "נאחזות באדמה". האחיזה פירושה תפיסה של הקרקע עם אצבעות כף הרגל וקשתות כף הרגל. תפיסה זו היא גם דחיפה קלה, המסייעת לגוף להישאר זקוף ודרוך. כך שומרת כף הרגל על ערנות, ובמידה ומתבצעת תנועה כלשהי בעת הישיבה – כף הרגל תומכת ודוחפת.
כפות הרגליים מאפשרות ישיבה דינאמית
ישיבה עם כפות רגליים מונחות מבטיחה מנח גוף דינאמי יותר: בתמונה שלמטה ניתן לראות שכאשר כפות הרגליים מונחות על האדמה, קרוב לוודאי שהאגן יימצא במנח נייטרלי (לא מגולגל לאחור ולא משוך לפנים), והגב יסתדר בצורה טובה מעל האגן. מנח האגן הנייטרלי מאפשר את שחרור המשקל אל האדמה בצורה נכונה אך לא מוגזמת, ומצד שני תודות לתמיכת הרגליים ולמיקום הדינאמי (אך לא קדמי מידי) – כל הגוף יכול להיאסף ברגע ולקום.