מנח גב נכון בישיבה

  • התפיסה המסורתית: גב זקוף וממוקם מעל האגן

מרבית המומחים ליציבה סבורים כי יש לשבת במנח בו חוליות עמוד השדרה ממוקמות זו מעל זו, ומשקל הגו יורד בצורה מיטבית אל עצמות הישיבה (המונחות על הכיסא כמובן).

היתרון במנח זה  הוא שכל חוליה בעמוד השדרה נשענת במלואה על החוליה שמתחתיה. כוח המשיכה פועל אז בכיוון אנכי ומחזק את היציבות. כמו כן במנח זה, כאשר מאפשרים למשקל הגב לרדת אל האגן ולתוך הכיסא –מקבל הגוף “כוח נגדי” מן הכיסא (שכעת הוא כמו אדמה) ודחיפה זו עוזרת להחזיק את הגב זקוף לאורך זמן.

גב “זקוף לאחור” או “זקוף קדימה”?

אם נבקש לראות מהי אותה ישיבה בגו זקוף, נוכל לראות אנשים יושבים עם גב ישר מאוד ובאמת נדמה כי הגב ממש מעל האגן. אולם הגב “הישר מאוד” ולכאורה זקוף הוא תמיד קצת אחורה מידי ולכן המנח אינו מספיק דינאמי. ישיבה “מומלצת” זו אולי תורמת ליכולת לשחרר את משקל האגן לכיסא, אך לשיטתי –אותו גב ישר וזקוף אינו ממוקם במנח מספיק דינאמי. כעת אנסה להסביר מהו המיקום האידיאלי של הגב בישיבה.

 

  • התפיסה שלי לגבי מנח הישיבה הנכון

ישיבה צריכה להסתמך על אותם עקרונות תנועתיים המאפשרים גוף משוחרר מחד, וחזק ויציב מאידך. כמו בעמידה, גם בישיבה נכונה, יש לשמור על אלמנט הדינאמיות:  המנח לעולם אינו סטאטי אלא תמיד כאילו רגע לפי קימה, רגע לפני הושטת היד קדימה. לכן הגב צריך להתמקם מעט “קדימה ומעל” האגן. כמו כן, האגן צריך להיות  ממוקם קרוב לקצה הכיסא וכפות הרגליים מונחות היטב על האדמה. רק ישיבה מעט קדמית, כאשר הגב מתארך “קדימה ולמעלה”, וכל הגוף כאילו מוכן לתנועה – היא הישיבה הנכונה.