עקרונות עמידה נכונה ושחרור המשקל אל האדמה
משקל הגוף קיים אצל כל בני האדם וכוח הכובד הוא הגורם לכל אחד "לשקול" אל האדמה בכל רגע ורגע ללא קשר למה יעשה וכיצד יעמוד. אולם היכולת לשחרר משקל אל האדמה בצורה נכונה אינה קיימת באופן טבעי, ויש ללמוד אותה מחדש. כאשר משחררים את המשקל אל האדמה ומסדרים את הגוף בצורה נכונה, כאשר המשקל מעל כפות הרגליים וכל מפרק בתורו -מאפשר את שחרור המשקל, אזי מתקבל מהאדמה כוח נגדי מדוייק השומר על גוף יציב ומאוזן.
דוד מיכאלי מסביר בספרו "הערות זמניות על תנועה": "משקל גופנו מתייחס באופן ישיר אל מרכז כדור הארץ. הוא שואף לרדת אליו באופן בלתי פוסק. גופנו המבוגר מתנגד לכך עם חסימות שונות…. " לכן צריך לאפשר למשקל הגוף להשתחרר לאדמה בצורה נכונה: כאשר משקל הגוף משתחרר בצורה נכונה, מתקבל הכוח חוזר מן האדמה והגוף יכול להישאר מאוזן על גבי בסיס הדריכה של שתי כפות הרגליים.
שחרור מפרק האגן והברכיים -הדרך הנכונה לשחרר משקל בעת עמידה
בזמן עמידה מפרק האגן וברכיים חייבים להיות משוחררים ככל האפשר כדי שבאמת יהיה אפשר לשחרר משקל אל האדמה. שחרור של האגן ושל משקל הגוף אל האדמה, מתאפשר על ידי מספר פעולות או "אי פעולות". כלומר, על ידי שמירה על מספר עקרונות, והם:
1. פלג הגוף העליון ממוקם מעל כפות הרגליים -מעל מרכז המשקל.
2. האגן ומפרקי הירך משוחררים.
3. הברכיים משוחררות.
4. כפות הרגליים ממוקמות מתחת לאגן ופרושות על הקרקע לצורך שמירת קשר עם האדמה
הברכיים לא חייבות להיות כפופות. לעיתים דווקא הכיפוף מכניס מתח. אך יש לדעת כיצד לשמור על ברך משוחררת גם אם היא ישרה ונראית כאילו היא נעולה. גם האגן יכול להישאר משוחרר, בלי שאנחנו עושים משהו מיוחד. הסוד הוא בעצם לתת לאגן להיות במנח הנייטראלי שלו. ולגבי פלג הגוף העליון – כאן צריך לפעמים קצת לשחק עם הגב והחזה כדי לוודא שהם לא משוכים לאחור ומושכים אחריהם את מפרקי הירך ובכך למעשה לא מאפשרים יציבה נכונה ושחרור נכון של המשקל.
סרטון חדש: איך פועל מפרק האגן, איך הוא נע ביחס לגוף ואיך נעות הכתפיים
עוד סרטון: דגשים לתנועה נכונה – דחיפה של האדמה בזמן תנועה ובזמן צעידה
כיצד משחררים משקל לאדמה בזמן עמידה?
הדרך לעזור למשקל הגוף לרדת אל האדמה היא דרך שחרור של מפרקי הגוף ובפרט מפרקי הירכיים והברכיים. שחרור מפרק הירך תלוי בעיקר ביכולת לשחרר את הברכיים. ללא כיפוף קל של הברכיים מפרק הירכיים ומפרק האגן ננעלים והגוף כולו "מתנגד" לשחרור המשקל. לשחרור של מפרקי הברכיים והירכיים ישנה משמעות רק אם הם באמת ובתמים מאפשרים למשקל פלג הגוף העליון "להיות מונח" על מפרק האגן, ולמפרק האגן "להיות מונח" על גבי הירכיים. אך אפילו בכך אין די: במידה והגו, החזה, הצוואר או האגן נעולים או נמשכים כלפי מעלה – המשמעות של שחרור המפרקים התחתונים תהיה פחותה בהרבה ומשקל הגוף לא יוכל לרדת בצורה מלאה. לכן מפרקי הגוף העליונים צריכים להישאר משוחררים ו"לא מוחזקים", וכך הם מאפשרים למשקל הגוף לרדת אל האדמה.
.