קטעים שסיכמתי מספרה המרתק של רות אלון על שיטת פלדנקרייז .
הרעיון כי לימוד יציבה נכונה יכול להתאפשר רק כתוצאה מטרנספורמציה קואורדינטיבית של כל הגוף, הוא אחד מבסיסי העבודה התנועתית שלי וניסיון לתקן בעיות יציבה.
תנועה לחיים- תנועה לאהבה.
כאשר אנשים מחפשים סיבה ישירה אחת מאחורי תפקוד טבעי, הם יכולים להיות בטוחים שאינם רואים את התמונה כולה. כשמחפשים את הרב תכליתיות שבכל תופעה מתחילים להבין יותר. הטבע, השואף לאזן את המיגוון האינסופי של התופעות, בא לשרת את ההרמוניה הכללית.
לפי אותו עיקרון, ישנן גם סגולות מרפא רב תכליתיות, המביאות מזור אפילו במקום שלא מצפים לו. כאשר משפרים מרכיב אחד בחיוניות, התוצאה ניכרת בכמה וכמה מישורים.
לפי אותו עיקרון, פועלת גם קואורדינציה אורגנית בתנועה: הנרפים יתמלאו ממנה בדריכות לפעול, והמתוחים ימצאו באותה התנועה ממש – מרגוע. כששואפים לאיזון ולא רק להפקת תוצאה שרירותית אחת, מתחילים לדבר בשפה התכליתית רבת התנופה של הטבע.
צור קשר לטיפול פרטני בבעיות יציבה.
הישענות ואמון:דרך ההתייחסות לכוח המשיכה והרפייה מוחלטת של המשקל- קיבל התינוק את התחושה שהוא אהוב, ונתן אמון בהוריו ובעולם.
לקבל אהבה בשפת הגוף, משמעו להפסיק לשאת את משקל הגוף בכוח השרירים, ולהיות מוכנים להישען על האדמה, ובאופן חלקי על אדם קרוב ללא חשש שמכבידים עליו, וללא פחד ליפול שהוא הפחד הישיר הראשוני בחיים.
אהבה
כל זמן שאדם דרוך לשאת את משקלו בכוחות עצמו, במקום להישען על התמיכה שמתחתיו, כי אז אינו מאמין שהוא נאהב ואפילו יאמרו לו זאת, אין הוא מתנהג כדרך הטבע לקבלת אהבה. הוא עסוק בהשגת ביטחון הקיום שלו בכוחותיו הוא. הוא עומד על המשמר ואינו מבחין שהביטחון ניתן לו ממילא.
ואילו כאשר אנשים מוכנים להסכים למגמה של הישענות והם סומכים על התמיכה הנושאת אותם, הם מחזקים את התחושה שהם רצויים ואם אמנם רוצים בהם, יש להם יותר סיכוי לקלוט זאת בתוכם. הם קולטים זאת מעבר למחשבה, דרך החיוני שבכישרונות התנועה, הכושר לאזן את שיווי המשקל.
זה הייחוד שבשיטת פלדנקרייז, היא נוגעת בתמצית הפגיעות האנושית, בצורך הבסיסי להיות רצוי, מן הצד הפשוט והבטוח, הצד של תנועת הגוף.
גב ישר או גב חכם.
לרשותו של כל מי שמנסה לתקן את היציבה שלו, עומדות מספר דעות המטיפות מה נכון. בכל פעם שהוא נזכר בהן, הוא נחפז לתקן. התיקון כמובן לא מחזיק זמן רב והאדם מוצא עצמו תמיד בהלך רוח של ביקורת. בנוסף, כל תיקון גורר קנס של תגובות שרשרת במקומות אחרים, חלקן שליליות (בעיני דעותיו). האדם אינו מסוגל לעשות דבר מלבד להתעסק בתיקון. כמה זמן אפשר להחזיק כך?
אפשר רק לקוות שההרגל יחזיר את האדם לדפוס שלו במהירות…גם אם מצליחים לתקן את מרבית מרכיבי העמידה, עדיין התיקון מאולץ ומלאכותי ואין תחושה פנימית כי זהו רצון האורגניזם. יציבה נכונה אינה דבר פשוט ללימוד.