סגנון התנועה של חוזה לימון

מושגי היסוד התנועתיים הנמצאים בבסיס בטכניקה:

חוזה לימון  האמין כי הגוף בתנועה הוא כמו תזמורת, כאשר החלקים השונים בגוף הם  כלי התזמורת השונים. גישה זו הייתה גישתו המרכזית, בהתייחסו לריקוד ולימוד הריקוד.  לימון טען כי יש ליצור תנועה נפרדת באיבר מסויים ורק לאחר מכן בכל האיברים יחדיו.

הוא יצר מערכת של תרגילים שיוצרת תנועה באיברים שונים בגוף בנפרד ורק אחר כך, כאשר יתחברו התנועות , ילמד הרקדן כיצד לשלוט בשווי המשקל ובתנועות האיברים בהרמוניה.

לימון דיבר על “תנועה המתרחשת בין שתי מיתות”, נפילה וריבאונד. זהו הרגע בו אוסף הגוף אנרגיה על מנת להתרומם מחדש, כמו התאוששות מנפילה. כמו מטוטלת, המגיעה לקצה התנועה, אוספת אנרגיה ומשם יוצאת שוב.

ב. המושגים המורכבים:

הערנות למשקל הגוף, תשומת הלב והמודעות לכמות הכוח שיש להפעיל ולחושים שהרקדן מפעיל, הפכו לסימן ההיכר של עבודתו. המודעות למשקל הגוף ולמשקלו של כל איבר ואיבר  במהלך התנועה, דורשת התכוונות חדשה ופותחת עולם שלם וחדש שאינו מוכר אפילו לרקדנים, הרגילים לעבוד עם גופם שנים רבות, אך בצורה לא נכונה

.ג. תרגילים ורצפי תנועה מוגדרים?

לימון פיתח סדרות של תרגילים, אשר בהן יבואי לידי ביטוי העקרונות התנועתיים שלו.

הוא פיתח סדרת תרגילים אשר בודדה את איברי הגוף השונים, כדי לשלוט במשקל הגוף תוך תנועה. המודעות למשקלו של כל איבר בנפרד וההתייחסות שלו אל כל איבר  כאילו היו כלים בתזמורת, וכשהגוף כולו זז, זו כמו תזמורת שמנגנת יחד.

משפט ידוע שלו היה: “Reach further ” ולא “Lift higher” .הוא דחף את תלמידיו להגיע אל גבולותיהם הפיסיות , ורק לאחר מכן לפתח את יכולותיהם האישיות.

ד. העקרונות התנועתיים המרכזיים:

הפרדה בין איברים. (isolation)  :ברגע שנדע להפריד בין איברים, נדע לשלב נכון בין תנועתם.

משקל.(weight) : זהו האלמנט הקשה ביותר בטכניקה שלו. לאפשר לאיבר להכנע לכוח המשיכה בזמן ששאר האיברים שומרים על תנוחה גבוהה.

התאוששות מנפילה, וריבאונד מהנפילה, Recovery And Rebound : שהינו הרגע בו האיבר מנסה לצבור שוב אנרגיה קינטית שווה. זהו פוטנציאל האנרגיה המשתחררת בקצה תנועת הנפילה ומנותבת מחדש לאנרגיה נוספת שתביא לתנועה חדשה (מטוטלת).

השהיה. ((Recovery And Rebound :זהו רגע מתמשך בפיק של התנועה כשיש את ההתנגדות המרבית לכוח המשיכה.

הפוטנציאל האנרגטי הטמון בשולי תנועה שטרם יצאה אל הפועל.

נפילה. Fall זהו המצב הטוטאלי של שחרור שרירים והכנעות לכוח המשיכה. כאשר בטכניקה של לימון לכל איבר יש איכות נפילה אחרת!

תנועה מנוגדת לתנועה. Opposition)) : טכניקה המביאה את הגוף לתחושה של חוסר מתח מוחלט. כל התנועה צריכה להיות בנינוחות תוך שהרקדן צריך לחוש איזה מתח עליו להפעיל על מנת ליצור  תנועה בכוון הנדרש.

רצף. Succession)) : הכוונה להוצאת תנועה בשלמות חלק אחר חלק, כמו תנועת שרשרת. כמו גל העובר לאורך הגוף ומניע כל איבר בנפרד.

מנח. ((Alignment : בדרך כלל מתייחס המונח הזה לכפות הרגליים למותניים ולכתפיים בעמידה ישרה. אך למעשה זהו היחס שבין חלקי הגוף השונים ביצירת עמידה יציבה.

ה. העקרונות האסתטיים של הטכניקה:

חוזה לימון ייצג טרגיות בריקודיו. המודעות לשווי משקל, הפכה את ריקודיו למלאי עוצמה וכוח ובמטפורה, השרירים היו כמו נלחמים בנפש. טכניקה זו השתקפה בכוריאוגרפיות שלו. הוא הציג את הרוח האצילית של בן האנוש, ואת הטרגדיה הבסיסית של האדם.

חוזה לימון אמר כי “הריקוד, הוא אומנות שהאדם יצר בעזרתו את הקידמה.  וזו תרומה גדולה לתת לאינדיבידואל לרקוד וליצור. עוד אמר כי “הריקוד המודרני שבר את מוסכמות הבלט המסורתי, ונתן גושפנקה לאינדיבידואל ויצירתיותו. גוף האדם הינו המדיום האקספרסיבי ביותר שיש. אחד יכול להביע בצבעים,אחר בחימר, אבן ,תמונה, קול. אבל הגוף חושף את מהות החיים. את השפה העתיקה ביותר הידועה לאדם.כי כשאתה זז אתה מגלה מי אתה”.

נדב בנתור- תנועה ויציבה נכונה