נתחיל ממתח. מתח זה המצב שבו נמצא הגוף של כולנו. כן, אני ממש לא מגזים. הגוף שלנו, שמתחיל את יומו בזינוק פרוע אל שעון מעורר החודר בגסות לשינה, ובהמשך "נסחב" אחרינו לכל המקומות אליהם אנו כל כך ממהרים ובהם אנחנו לא ממש אוהבים להיות…
כל ההתנהלות הזאת משפיעה על הגוף שלנו. אינדיאני אחד ציין פעם כי העיניים של בני האדם המערביים בולטות החוצה כאילו הם כל הזמן במרדף אחרי משהו שאבד והם חייבים להספיק משהו דחוף. וזה לא רק העיניים שלנו שמבטאות את המתח: הכתפיים שלנו כמעט אף פעם לא משוחררות, הצוואר נוקשה ומתוח, האגן מכווץ הן בעמידה והן בישיבה ואת הידיים אנו תוקעים באיזה כיס או שמים על המותניים כי נראה לנו שזה מסייע לו להחזיק את עצמנו עומדים.
החברה שלנו גם לא ממש תומכת בניסיונות לתת מנוחה לגוף. כאשר מישהו יושב לרגע בעיניים עצומות באמצע העבודה, או מתמתח או מרכין את הראש או מתכופף כדי להרפות את הכתפיים = הוא נתקל במבטים משתאים, מבודחים או מזלזלים מכל עבר.
אך אין צורך להתייאש! בהחלט ניתן ללמוד לחיות יותר נכון עם הגוף ולהשתמש במבנה שלו ובמשקל שלו בצורה נכונה יותר, בדרך אשר תאפשר לנו הפוגה מהמתח ובשלב מאוחר יותר נוכל גם ללמוד כיצד להימנע מלהגיע למצבים של שחיקה גבוהה ושל ייצור מתח תמידי בגוף ולהפסיק ליצור בעיות בריאות, כאבים, וחוסר-נעימות באזורים שונים של גופנו.
ומה לגבי לחץ? לחץ זה בסך הכול שלב אחד הלאה, למשל, כאשר הגוף מתחיל לפתח "טיקים" מרוב עצבנות כגון כיווצי עיניים, עוויתות קלות בפנים, החזקת הידיים בצורה מוזרה או תנועות בלתי רצוניות של איברים.
לפני שהמתח הופך ללחץ והמצב הגופני הולך ומחמיר- תנו תשומת לב לגוף שלכם, שבו במנוחה או הפעילו את הגוף. הסביבה שלכם תתרגל לכך ואולי אף יצטרפו אליכם….
כאשר מטופל עוצר הוא יכול להיות מודע לפעולות האוטומטיות המתרחשות בגוף כתוצאה מהלחץ
ולהפסיק אותן. קל יחסית לזהות את ה"טיקים" כשהם קורים או את הפעילות המוגזמת המתרחשת בזמן לחץ גבוה.
לשחרר את הגוף מהמתח זה מעט יותר מורכב כי המתח הוא יותר סמוי וקשה לגלות אותו. בשביל ללמוד זאת יש צורך בתהליך בליווי מורה