עורף:
העורף מתרומם מעל הגב ושומר על קשר עם העקב. העורף הוא הקשר שלנו עם העולם ועם מרכז הכובד. בלי הקשר עורף – אגן, אנחנו מחזיקים את עצמנו מהעיניים מהלסת או מהלשון. העורף צריך להתארך למעלה וקדימה, אך עם זאת לשמור על גמישות, בכדי שיוכל להגיב לתנועת הגוף כולו.
איזור הראש
ראש:
הראש קל וכאילו מושך למעלה. התחושה בפנים היא של התרחבות לצדדים- מה שנותן לראש תחושה של התעגלות ( להבדיל מהמבנה האמיתי שאינו עיגול). הראש הוא קצה של קשת בלתי נראית שתחילתה באגן, והיא נמשכת לאורך הגו. לכן הראש נמצא מעט "קדימה ומעל" האגן.
פנים:
פנים רכות. הרפיית המתח סביב העיניים ועצמות הלחיים. לשון משוחררת הנחה על החיך, עיניים רכות אך לא בוהות. מצד אחד צריך לשים לב שהמבט אינו מאומץ והעיניים אינן מפעילות את כל שרירי הפנים בכדי להביט, ומצד שני המבט חייב להיות ערני ונוכח ולא נרפה או חולמני. ההרפיה של הפנים עלולה בטעות להפוך את המבט לעגמומי. הפנים צריכות להיות מעט אסופות,כאילו מוכנות לחיוך.
לסת:
הלסת חשובה מאוד בארגון היציבה. חלק ניכר מהמתח של הגוף נאצר בלסת. מתח בלסת פירושו מתח בצוואר ובכל הפנים. יש לשחרר את הלסת. כמובן שצריך ללמוד מה פירוש לשחרר את הלסת, ואין הכוונה לשמיטה שלה. גם הלסת צריכה להיות מעט אסופה לאחר שחרורה.