הגישה שלי לתנועה ויציבה

  1. “תנועה נכונה” ו”יציבה נכונה” חייבות להיות אורגניות לתנועת הגוף. במידה ואנו מנסים לכפות דבר מה על הגוף, זו כבר אינה תנועה נכונה. המטרה,בעיני, היא להבין כיצד אמורה להתרחש התנועה הטבעית של גוף האדם, ולבחון כיצד ניתן לחזור לאותה תנועה טבעית, בדרך הנכונה והפשוטה ביותר.
  2. תנועה חייבת להיות מכוונת ומוכוונת להישרדות: ליכולת להגיב, לפעול, להגן על עצמנו ולדאוג לאלו שבאחריותנו. באופן מעשי,מתבטא הדבר בחיבור של האדם לאזור מרכז המשקל שלו –לבטן התחתונה. (בהמשך הספר אסביר מדוע).  גם עמידה היא חלק מה”תנועה”, ולכן,אפילו בעמידה צריכה להישמר אותה יכולת תגובה ואותה דינאמיות.
  3. אצל אנשים נוצרה הפרדה בין עבודה גופנית לבין תנועה יומיומית. קיימת, לרוב, הפרדה  בין החיים עצמם לבין זמנים המוקדשים להתעמלות ולחיזוק הגוף. חדרי הכושר ומכוני היוגה והפילאטיס תורמים להפרדה הזו מפני שבמוסדות אלו, אנשים מבצעים (לרוב) פעולות לחיזוק אשר מנותקות מסוג התנועות ומסוג הפעולות שהם מבצעים בחיי היום יום. טענתי היא כי שימוש נכון בגוף יוכל לאפשר לאנשים לבטל את ההפרדה המלאכותית הזאת ולחזק את שרירי הגוף שלהם תוך כדי החיים עצמם. אינני שולל פעולות יזומות של  חיזוק  הגוף. להיפך:בכדי להיות מסוגלים לחזור לשאת את משקל גופנו בצורה נכונה –חיזוק הגוף בצורה יזומה הוא הכרחי. אך חשוב להבין מהי המטרה שלשמה אנו צריכים להתחזק.
  4. תנועה נכונה צריכה להיות קלה וחיננית. כמו צבי שקופץ בקלילות אך לא בצורה רופסת אלא עם מידת הכוח הדרוש. מרבית האנשים מפעילים יותר כוח מהדרוש בכל תנועה שלהם. ומצד שני – התנועות נשארות קטנות, קצרות וחלשות. תנועה טבעית מאפשרת – בחינניות ובנועם – לעשות את התנועה הנחוצה כך שהיא משתלבת עם תנועת הגוף כולו ועם הסביבה שלו.
  5. מתוך התקפלות הגוף אנו לומדים על ה”יישור” שלו. אם תביטו על ילד המתכופף להרים דבר מה מהרצפה,  תראו כיצד הוא מתכופף בצורה טבעית דרך גילגול אגן לאחור ובעצם “קיפול” הבטן והברכיים.
  6. ובכן – פריסת הגוף צריכה להיות “בקשר” עם אותו כיפוף. במידה ומתיישרים יותר מידי, נועלים ומותחים את כל האיברים, אזי מאבדים קשר עם אותו קיפול ועם התנועה הטבעית של הגוף. הגישה שלי לתנועה לומדת את ההקשרים והקשרים הקיימים במצבים “המקופלים” ומשליכה אותם על האופן בו יש לעבוד עם הגוף במצב זקוף.
  7. התנועה חייבת להיות רב מימדית ורב כיוונית. תנועת גוף האדם אינה מתרחשת בקווים ישרים. שום תנועה של מפרק או של חלק בגוף אינה ישרה לחלוטין. מרבית האיברים נעים בסיבוב בקונוס או ברוטציה. האגן והכתפיים אינם “בלוק” אשר נע במרחב. (על אף שמרבית בני האדם תופסים את המרחב בצורה קווית וחד מימדית, וחושבים שתנועות הידיים, הרגליים והגוף כולו הינן קווים ישרים). דוגמא לכך שהתנועה אינה מתרחשת בקווים ישרים ניתן לראות כאשר תינוק אוחז חפץ בכף ידיו: הוא מיד מסובב פנימה את פרק כף היד בכדי לקרב את החפץ לפיו. אבל לא רק המפרקים והאיברים נעים בצורה רב מימדים – בתמונות למטה תוכלו להבחין כי הגוף כולו יכול לנוע במרחב בצורה הרבה יותר מורכבת ורב כיוונית: לעיתים צריך לגלגל את הגוף, לסובב אותו או להוציא אותו מסימטריה בכדי להשיג את מטרה כלשהיא בצורה אופטימאלית.