פושינג הנדס, תרגול בזוגות מעולם הטאי צי' – קרית טבעון
מידע על שיעורי תנועה המבוססים על תרגילי פושינג הנדס עם בן זוג, ותרגילי העברת משקל מעולם הטאי צי. השיעורים מתקיימים בקרית טבעון סדנא: משיכות, דחיפות ומה שביניהן סדנה תנועה המבוססת על שחרור משקל לאדמה ועל טכניקה הנקראת דחיפות ידיים (פושינג הנדס). הסדנה תכלול תרגול בזוגות של תרגילי הדחיפה והמשיכה, תוך מתן תשומת לב לעקרונות תנועתיים […]
שיפור הזריזות בשיעורי תנועה
כיום ברור כי פעילות גופנית הינה כלי יעיל ואפקטיבי, לשיפור התפקוד הגופנית. אולם, מחקרים מהשנים האחרונות (יינתנו המשך) הראו כי לפעילות הגופנית ה"מסורתית", השפעה מועטה על שיפור היכולת אצל אנשים החולים בדלקת פרקים. ממצאים אלו הביאו לבחינה מחודשת של תוכניות ההתערבות שמטרתם שיפור יכולות. אחת ההבנות הייתה שההצלחה הנמוכה יחסית של ההתעמלות המסורתית, הייתה בכך […]
מתוך התקפלות הגוף ניתן ללמוד על ה"יישור" שלו
כאשר מתבוננים בתנועתם של תינוקות ניתן להבחין כי בתקופה הראשונה לחייהם מפרקי הירך שלהם נמצאים במצב של קיפול ורק כאשר הם רוצים לקבל תנופה הם לפתע פורסים את רגליהם ומיישרים את המפרק. כאשר התינוק מפסיק לזחול או ללכת על ארבע ונעמד על שתי רגליו, פוחת השימוש באותו ה"קיפול" ובכך אובד גם הקשר עם אותה התנופה […]
תנועת הגוף אינה "ישרה"
תנועה של איבר, של מפרק או של חלק בגוף לעולם לא תהיה ישרה לחלוטין. אברי הגוף נעים בסיבוב, בקונוס או ברוטציה. דוגמא לכך שתנועה אינה מתרחשת בקווים ישרים ניתן לראות כאשר תינוק אוחז חפץ בכף ידו: הוא מיד מסובב פנימה את פרק כף היד בכדי לקרב את החפץ לפיו. במידה וירצה להרחיק משהו מפניו – […]
החשיבות של חיבור לבטן התחתונה ולמרכז המשקל
במספר מחקרים אשר נערכו בשנות ה90, (Hodges and Richardson, Cresswell and al) התגלה כי לפני כל תנועה המתרחשת באחת מהגפיים בגוף (יד או רגל), שולחת מערכת העצבים פקודה ומתבצע כיווץ בלתי רצוני בשרירי הבטן התחתונה.
מורכבות התנועה האנושית והצורך בתיאום בעת תנועה
תנועה במנח זקוף הינה מורכבת אף יותר מעמידה זקופה: בכדי לנוע במרחב עם צוואר וראש זקופים נדרש תיאום בלתי פוסק בין אברי הגוף השונים, המפרקים והשרירים. לבני האדם יש את היכולת להזיז את גופם באלפי צורות ולאלפי מטרות אולם בכדי לעשות זאת בפועל נדרש תיאום בלתי פוסק בין חלקי הגוף השונים ונדרשת בכל רגע ורגע […]
עמידה במנח דינאמי
תפיסה שגויה של עמידה דווקא מנח העמידה אשר נראה למורים רבים כאופטימאלי למבנה השלד – כאשר הגוף מסודר מעל הקרסוליים ומשקלו נופל בעקב ובחלק האחורי של כף הרגל, אינו נכון: מנח זה הוא סטאטי מידי וגורם למשקל הגוף להימצא אחורה מידי – בצדו האחורי של הגוף.
מהות התנועה היא דחיפת האדמה
בכדי לנוע יש לדחוף את האדמה ולכווץ שרירים: את זאת ניתן להבין אפילו באופן אינטואיטיבי: רוצים לזוז אז דוחפים את הקרקע. אולם יש לכך רמה עמוקה יותר, מורכבת יותר, ולדעתי מדהימה יותר: ניקח לדוגמא פעולה המתבצעת בעת עמידה (כלומר ללא תזוזה של הרגליים ממקומן) כמו הרמת יד או כמו סיבוב הצידה של הצוואר. הספרות המקצועית […]
דחיפת האדמה בעת עמידה
שחרור משקל ועמידה "ללא מאמץ" אינם מספיקים אפילו כאשר משחררים משקל אל האדמה ומאפשרים לכוח הנגדי לעלות חזרה לתוך הגוף (כפי שהצגתי בסעיף הקודם) – אין זה מספיק: לעיתים, דווקא כאשר מנסים לשחרר משקל אל האדמה הופכת העמידה לרפויה מידי ומתרחשת קריסה בחזה או "הישפכות" בבטן התחתונה. לכן יש למצוא דרך בה ניתן לשחרר משקל […]
שחרור המשקל אל האדמה כדרך לאיזון הגוף
כפי שציינתי, משקל הגוף קיים אצל כל בני האדם וכוח הכובד הוא הגורם לכל אחד "לשקול" אל האדמה בכל רגע ורגע ללא קשר למה יעשה וכיצד יעמוד. אולם היכולת לשחרר משקל אל האדמה בצורה נכונה אינה קיימת באופן טבעי, כפי שמסביר דוד מיכאלי בספרו "הערות זמניות על תנועה":