רות זיו איל – במאית ויוצרת במחול ותיאטרון תנועה
במאמר זה תוכלו לקרוא על הדרך המופלאה שעשתה רות זיו אייל , מאז הביאה לישראל את תיאטרון התנועה בסוף שנות ה70 , דרך שנותיה הרבות כמורה לתיאטרון, וכ-כוריאוגרפית מובילה.
בשנים 1998-1981 הקימה וניהלה את "להקת רות זיו איל" שפעלה במסגרת המרכז התיאטרוני נווה-צדק (היום מרכז סוזן דלל). במסגרת זו העלתה את היצירות "מחזור" (1982) בהזמנת פסטיבל ישראל, "בלאי" (1984) ו"החלון" (1986). בשנת 1989 הוזמנה על ידי פסטיבל ישראל להעלות את יצירתה "כוח משיכה" עם להקת המחול הקיבוצית.
בשנות התשעים יצרה עם להקתה את "פרקים", יצירה מתמשכת בת שבעה פרקים, שנפתחו לקהל תוך כדי תהליך העבודה כ"רישומים" (פרק א' רישום 1, וכן הלאה). ב-1998 העלתה במרכז סוזן דלל את המונודרמה בתנועה "מנגרוסים" עם השחקנית אביטל יצהרי. בשנת 2000 הוזמנה על ידי אוהד נהרין ליצור כוריאוגרפיה מקורית ללהקת המחול בת שבע, "סוּף". בשנת 2007 העלתה את היצירה "הסעודה של גימל ודָלת", מחווה לסמואל בקט, בתיאטרון הערבי עברי ביפו.
במהלך השנים עבדה זיו איל כמעצבת תנועה בתיאטרון עם הבמאים מייקל אלפרדס, דוד מוכתר-סמוראי, חנן שניר, יוסף מילוא ואחרים, והעבירה סדנאות תנועה לשחקנים בגרמניה, אוסטריה, ארצות הברית והודו. בנוסף ליצירתה בתיאטרון המשיכה ללמד כל השנים בבית הספר לאמנות הבמה בית צבי, באוניברסיטת תל אביב, בסמינר הקיבוצים ובאופן פרטי.
רות זיו איל נשואה לאבישי אייל, צייר ואוצר, שעיצב את התפאורה והתלבושות ברבות מעבודותיה, אם לשתיים.
לערך על רות בויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%9C
להלן חלק מיצירותיה של רות
מסתורים -תיאטרון החאן, 1976
הדחליל -צוותא, 1977
כותרות נזכרות – הקאמרי, 1979
המוות הלבן – להקת המחול הקיבוצית, 1981
מחזור – פסטיבל ישראל, 1982
בלאי – תיאטרון תנועה,, 1984
החלון – תיאטרון ירושלים, 1986
כוח המשיכה – להקת המחול הקיבוצית 1989
פרקים – יצירה רחבת היקף בת 7 חלקים (1990-1994)
דרך השליחים – , 1994
העיתון שלא נגמר – הצגה לילדים, 1994
מנגרוסים – מרכז סוזן דלל, 1998
סוּף – להקת בת שבע, 2000
הסעודה של גימל ודלת – התיאטרון הערבי-עברי ביפו, 2007
באתר החדש של רות זיו איל – ניתן לקרוא גם על תחנות חשובות בחייה כמורה וכיוצרת וכן על פרסים שקיבלה לאורך השנים.