מהי אימפרוביזציה?
אימפרוביזציה היא שילוב של חקירה וביטוי פנימי. כאשר אנחנו מתחילים לנוע ועושים זאת מתוך רצון ללמוד ולהתנסות בתנועה, וללא כל רעיון על איך צריכה התנועה להיראות, זוהי תחילתה של אימפרוביזציה.
המטרה היא שיהיה לנו עניין גם בתנועה כשלעצמה ולא רק ברגשות שעולים בנו או בתנועות שיוצאות מגופנו. אימפרוביזציה היא מודעת לתנועה, ושמירה על נוכחות תמידית.
תנועה ואימפרוביזציה – לפי הגישה שלי- אינן מנותקות מתנועות הקשורות לחיי היום שלנו: הליכה , ריצה, קפיצה, יציבה , עבודה, שינוי רמת גובה, וכן מפגש עם אנשים בחלל, הפניית מבט, עצירה ליד מישהו, אחיזה בחפץ או באדם, שינויי רמות גובה- קפיצה, זחילה, נפילה, דילוג, חבטה וכיוצא בזה.
אימפרוביזציה אמיתית מתחברת לקצב ההרמוני של היקום, לתנועה המעגלית של העולם, ולתנועה הרב כיוונית של הגוף, ומשלבת את כל אלו עם תנועה ספונטנית, המיוחדת לכל אדם באשר הוא.
אימפרוביזציה הינה שילוב בין תנועה ותחושה פנימית המניעה אותנו, לבין עקרונות תנועתיים אשר אנו שומרים עליהם ולא מקריבים אותם למען תנועה יפה או מרשימה.
אימפרוביזציה ותיאטרון תנועה
תיאטרון ותנועה ואימפרוביזציה לא חייבים להיות קשורים לקול ולדיבור. כשמישהו רץ ומחליט לעצור פתאום זו כבר אימפרוביזציה. כשמישהו אחר, עוצר לידו ומניח עליו יד – זה כבר תיאטרון תנועה. בשביל להתייחס זה אל זה לא חייבים להביט בעיניים ולא חייבים לדבר. ישנם דרכים אינטימיות ועדינות יותר להתייחס זה לזה ולהיפגש. כמובן שבתיאטרון תנועה לא חייבים להיות עדינים. גם לאחוז פתאום במישהו שרץ ולעצור בעדו זה בסדר.
מה שחשוב זה להיות נוכח בפעולה וקשוב לרצון ולהחלטה. אז, כל החלטה וכל פעולה הבאה בעקבותיה היא אימפרוביזציה. וכל מה שמתרחש הוא תיאטרון תנועה.