מיקום נכון של הגב בעת ישיבה

מיקום מדויק של הגב בישיבה אינו עניין פשוט. מצד אחד הגב צריך להישמר ארוך וזקוף בעזרת שרירי הבטן והגב, ומצד שני האגן חייב להיות כבד ולהשתחרר אל הכיסא. במידה ולוקחים את הגב קדימה מידי, האגן נמשך קדימה מידי, ומשקל האגן בעצם “מתנתק” מהכיסא. כמו כן, הגב יוצא מעבר קו הכובד של הגוף ונוצר לחץ בחזה ובצוואר. לכן יש לשמור על איזון תמידי בין הגב המתארך בעזרת שרירי הבטן והגב, לבין האגן אשר חייב להיות כבד ולשמור על כיוון נגדי, כלומר להשתחרר אל הכיסא.

בכדי להגיע למנח המדוייק יש לשבת על הכיסא עם אגן משוחרר ולהתחיל להזיז את גב מעט קדימה עד שמשקל הגוף עובר קדימה אל שתי עצמות הישיבה (ולא נופל אל עצם הזנב). חלק ממשקל הגוף עובר אל כפות הרגליים והן “נאחזות באדמה”. למרות המנח הקדמי, הגב אינו מכופף אלא מתארך בקשת “קדימה ולמעלה”, והאגן אינו מסובב קדימה מידי. המנח של הגוף כולו צריך להיות דינאמי, כאילו יושבים בציפייה דרוכה: רגע לפני קימה, לפני תנועה, לפני הושטת יד. כך בכל רגע הגוף נשאר מוכן לתנועה ויכול להגיב על כל התרחשות.

חשיבות נוספת של שחרור משקל האגן לכיסא היא בכך ששחרור המשקל מהווה “כיוון נגדי” ליכולת התגובה: אין טעם להגיב למשהו אם אחרי התגובה נופלים קדימה מהכיסא, או אם לאחר תגובה אחת אין אפשרות להגיב לפעולה נוספת המתרחשת מיד אחר כך.

 

דגשים להתארכות הגב בעת ישיבה

ההתארכות של הגב צריכה להיות מורגשת דרך צידו האחורי של הגב ולא דרך צידו הקדמי ולכן אסור להוציא את הבטן קדימה או לנסות למתוח את החזה כלפי מעלה, מפני שפעולות אלו מקצרות את הגב במקום להאריך אותו.

דגשים נוספים לישיבה נכונה במנח קדמי: (בדומה לדגשים של העמידה הנכונה)

  • חזה נשאר רך ומעט מוכנס פנימה
  • צוואר במנח ניטרלי כך שהסנטר אינו עולה למעלה
  • כתפיים חופשיות שאינן מוחזקות למעלה
  •  מרפקים “רכים” ומשוחררים הנשארים קרובים לגוף
  • מותניים המתארכות כנגד האגן (המשתחרר לכיסא)
  • גב מתארך מהמותניים (מאחור), דרך החזה הרך (מלפנים) ואל העורף (מאחור).