קידום הבריאות הינו תהליך המאפשר לפרטים בחברה או לקבוצה לשפר את מצב בריאותם. המושג בריאות מוגדרת כאיזון של בריאות פיזית, רגשית, חברתית, רוחנית ואינטלקטואלית. שינוי באורח-חיים עשוי להתחולל על ידי שילוב של מאמצים המיועדים להגברת מודעות, שינוי התנהגות ויצירת סביבות התומכות בהרגלי בריאות טובים. להבדיל מטיפול בריאותי המנסה לשפר את המצב הבריאותי רק לאחר שכבר התגלתה מחלה, או שנוצרה מגבלה בדרגה גבוה, קידום בריאות שואף לפגוש את הבעיה בעודה בהתהוות, ולמנוע ממנה להתרחש (איינשטיין, בן עמי ועצמון, 2014).
מדוע נחוצה פעילות קידום בריאות בתחום יכולת התנועה
אורח החיים המודרני הכולל עבודה או לימודים המתבצעים בישיבה, בתוספת של הטכנולוגיה שפשתה בעולם שלנו: הטלוויזיה, המחשבים והטלפונים, הביאו לנזק ולפגיעה בבריאות האוכלוסייה. אנשים בגילאים שונים נוטים לשעות ישיבה מרובות: צעירים בכיתות בבתי הספר, מבוגרים במקומות עבודה במשרד ובנוסף בשעות הפנאי, בבית בצפייה מרובה בטלוויזיה, מול המחשב, בשיחות בטלפונים ניידים וכד'.
לפי אוון, באומן בראון (2009), אנשים מבלים בממוצע יותר מחצי משעות הערות שלהם במצבי ישיבה – הן בעבודה, בנסיעה בתחבורה ואפילו בשעות הפנאי. מחקרים חדשים מראים כי ישיבה מרובה וממושכת גורמת לנזקים בריאותיים קשים בכל מערכות הגוף. ישיבה ממושכת נמצאה כגורם סיכון עצמאי להשמנת-יתר, בפרט בקרב נשים; להפרעות ברמות השומנים והסוכר בדם; ובטווח הארוך לסיכון למחלות לב ולסכרת. תזונה לא מאוזנת, מתח נפשי, חוסר פעילות גופנית ושימוש לא נכון בגוף, גורמים לירידה לפגיעה בבריאות ולהופעת מחלות כרוניות שונות כמו: מחלות לב וכלי דם, סכרת, סוגים שונים של סרטן ועוד
ההפרעות והסיכונים הבריאותיים נצפו גם בקרב אנשים המקיימים פעילות ספורטיבית אינטנסיבית מחוץ לשעות העבודה.
המלצת ארגון הבריאות העולמי היא לבצע פעילות אירובית בעצימות בינונית בהיקף של 150 דקות
בכל שבוע. אולם, נתונים שנאספו לאחרונה מצביעים כי כ-30 % מאוכלוסיית ארצנו לוקה בחוסר פעילות גופנית ביחס להמלצות ארגון הבריאות העולמי.
בסקר שערך מנהל הספורט בישראל , נמצא כי כ -30% בלבד מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הינם פעילים כנדרש על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי. (איינשטיין בן עמי ועצמון, 2014). מסיבה זו חשוב מאוד לסייע לאנשים לעסוק זמן רב יותר בפעילות גופנית.