מהות התנועה היא דחיפת האדמה

בכדי לנוע יש לדחוף את האדמה ולכווץ שרירים: את זאת ניתן להבין אפילו באופן אינטואיטיבי: רוצים לזוז אז דוחפים את הקרקע. אולם יש לכך רמה עמוקה יותר, מורכבת יותר, ולדעתי מדהימה יותר: ניקח לדוגמא פעולה המתבצעת בעת עמידה (כלומר ללא תזוזה של הרגליים ממקומן) כמו הרמת יד או כמו סיבוב הצידה של הצוואר. הספרות המקצועית מציינת שבכדי לבצע פעולות שכאלו יש לבצע כיווץ בשרירים נגדיים. מה שאיש אינו מציין הוא, שכל עוד הגוף עומד על הקרקע (ולא עף באוויר או נופל ממטוס) – כל כיווץ של שריר יהווה באופן אוטומטי דחיפה של האדמה. אופן הפעולה של שריר הינו כיווץ, וכיווץ השריר גורם בהכרח לדחיפה של האדמה.

ברמה המעשית פירוש הדבר הוא שכל תנועה מתחילה תמיד מדחיפה של האדמה: בכדי לשלוח יד קדימה, נדמה כי מספיק לכווץ את שרירי היד ולשלוח פקודה מהמוח ליד, אך למעשה אין זה כך: התנועה תתחיל תמיד בדחיפה של האדמה עם כפות הרגליים, שהיא המאפשרת את הנעת היד. הדחיפה של האדמה לרוב נעשית באופן לא מודע מפני שהיא מתרחשת בצורה אוטומטית כתוצאה מכיווץ השריר.