בספרה של חווה שלהב, אף היא מתלמידיו הראשונים של ד"ר פלדנקרייז, ישיבת המוצא בתרגילי ישיבה היא כאשר במטופל יישב בקדמת הכסא, כפות הרגליים על האדמה, מתחת לברכיים. (שלהב, 1998,עמ' 87).
אין ספק כי לשיטתה הגב אינו נשען לאחור. הידיים נשענות על הירכיים או על הברכיים במרפק חופשי ומכופף, מה שמאפשר שחרור של חגורת הכתפיים, תודות למשקל הידיים. הגו עולה בדיוק מעל האגן ומעל עצמות הישיבה, והראש מעט קדימה.
לשיטתי, הטעות של שלהב היא שלא לוקחת את הגב מעט לפנים, ולכן יוצרת שבירה בצוואר.