הארגונומיה של ניטול ידני – הרמת משאות בצורה נכונה

הארגונומיה של ניטול ידני

מתוך סמינריון במסגרת קורס ארגונומיה פיזיקלית

מגיש: נדב חייקין -בנתור

מנחה: ד”ר יוהנה גייגר

 

הקדמה

עבודת הסמינריון שלי תעסוק בארגונומיה של ניטול ידני – נשיאת משקלים בידיים.

קיימת הסכמה גורפת כי נשיאת משאות כבדים גורמת לעומס על הגב התחתון ולבעיות גב.

עולם הארגונומיה ממליץ בגדול להימנע ככל האפשר מניטול ידני, ופועל בכדי לייצר סביבת עבודה נוחה ומתאימה דרך ביצוע מספר פעולות ( תכנון מטלה, עיצוב סביבת העבודה וכו’)  (מתוך תקני הארגונומיה של מכון התקנים הישראלי).

בעבודה זו אנסה לבחון כיצד מומלץ לעצב את סביבת העבודה בעת ניטול ידני- הן מבחינת מושא הנשיאה והן מבחינת נושא המשא,  ואילו עקרונות תנועתיים יכולים לשפר את איכות הסחיבה והנשיאה ולמנוע פגיעות שלד, דלקות וטראומות למיניהן.

אין ספק כי הנושא של ניטול ידני מהווה “נטל” כבד על עולם התעשייה וגורם לנזקים כבדים לעובדים, העולים הן למעסיקים והן לממשלות בימי מחלה והיעדרות מהעבודה ובעלות שיקום גבוהה.

מכיוון שאני מגיע מתחום היציבה והתנועה, אנסה בעבודה זו גם לבחון דרכים להרמה בטוחה יותר ו”נכונה” יותר של משאות, על מנת להפחית פגיעות גב תחתון אצל העוסקים בניטול ידני.

 

תקציר

בתחילת העבודה אסביר את המושגים המרכיבים עבודה זו: א. ארגונומיה. ב. ניטול ידני. לאחר מכן אתחיל לחבר ביניהן: מה זו “ארגונומיה של ניטול ידני”, ומהן האפשרויות המרכזיות כאשר באים להתייחס למשימות של נשיאה/סחיבה/ והרמה בהיבט של תכנון המטלה וניתוח המטלה שעומדים לבצע.

פרק 3 יסקור שיטות שונות להערכת הסיכונים בפעולות ניטול שונות, ולקביעת משקל מותר לניטול ידני ביחס למשימה מסוימת, או בכלל.

פרק 4 נכנס מציג כיצד הארגונומיה מסייעת למניעת פציעות ופגיעות בעת ניטול ידני על ידיד תכנון נכון של סביבת העבודה, בכדי להפחית מכשולים או אלמנטים אשר מקשים על ביצוע המשימה.

בפרק 5 אגיע לנושא הקרוב לליבי: הביומכניקה של הרמה נכונה ונשיאה נכונה. בפרק זה אנסה לסקור דרכים שונות המסייעות להרמה או נשיאה נכונה בהתייחס לצורת ההרמה של הסוחב או המרים.

פרק 6 יסקור טכניקות נוספות של הרמה חכמה ונכונה, אך לא מההיבט של הסוחב דווקא אלא מהביט של שימוש נכון בסביבה ובמושא הסחיבה בכדי להקל על הרמות, הורדות ונשיאה של דברים.

לאחר מכן אסכם את העבודה – אקיים דיון בממצאים ואציג מסקנות.

פרק 1 – ארגונומיה וניטול ידני –מושגים כלליים

א. מהו ניטול ידני

ניטול ידני הינו הפעלת כוח לצורך הרמה, הורדה, נשיאה, או כל תנועתיות או ריסון של חפצים או עצמיםניטול ידני מוגדר בתקן כ “כל פעילות הדורשת הפעלת כוח על ידי אדם לצורך הרמה, הורדה, נשיאה, או לצורך כל תנועתיות או ריסון אחרים, של חפצים או עצמים” (בעבר היה מקובל לעיתים הביטוי “טלטול ידני”). מודגש בתקן כי אין להתייחס למשקל המשא בלבד. במידה ולא ניתן להימנע מהרמה או נשיאה ידנית, יש לערוך ניתוח רמת הסיכון בהתייחס לאינטראקציה שבין מסת המשא, טיב האחיזה, מיקום המשא ותדירות ומשך המטלה.

ב. מהי ארגונומיה

לפי ויקיפדיה, ארגונומיה (מיוונית: ארגו = עבודה, נומוס = חוק) או הנדסת אנוש, זהו מדע העוסק בחקר הממשק ויחסי הגומלין שבין בני אדם לסביבה, למוצרים הטכנולוגיים ולחלקים אחרים במערכת. במקצוע זה מיישמים בעיצוב מערכות טכנולוגיות את התאוריה, העקרונות, והמידע שנאסף בתחום כדי להעלות את נוחות האדם המשתמש, לשמור על בריאותו, והגברת התפוקה מהמערכת אותה מפעילים.

ברוב העולם המושגים “ארגונומיה” ו”הנדסת אנוש” חופפים, אבל בישראל המונח “ארגונומיה” מציין לרוב ארגונומיה פיזיולוגית ואילו המונח “הנדסת אנוש” מציין לרוב ארגונומיה הכרתית.

ארגונומיה תורמת לעיצוב ופיתוח משימות, עבודות, מוצרים, סביבות ומערכות, כדי שיהיו תואמות ונגישות יותר לצורכי המשתמשים בהתאם ליכולותיהם, מגבלותיהם וצרכיהם.

 

פרק 2 הארגונומיה של ניטול ידני

הספר Manual Materials Handling: Design And Injury Control Through Ergonomics מסביר כך את הארגונומיה של הניטול הידני:

הסביבה הארגונומית של  ניטול ידני מורכבת משלושה גורמים: 1. האדם 2. המשימה 3. סביבת העבודה (שם, עמוד 9). לפי איוב ומיטל, המטרה הראשונית – כלומר ביצוע עבודה כלשהי או משימה כלשהי, חייבת להיות תלויה בכך שהיא תהיה ריאלית בהתחשב בשלושת האלמנטים הללו. משימה בלתי ריאלית לא תוכל להתבצע למשך זמן ותגרום לסיכון גבוה בפציעה. משימה תוגדר כ”ריאלית” אם וכאשר שלושת המשתנים נמצאים ב”הלימה” וכולם מתאימים לדרישות המשימה.

אפשרות ראשונה: הימנעות מניטול ידני

לפי התקן ישראלי לניטול ידני (הרמה ונשיאה של משאות) תקן   11228-1  ההעדפה ראשונית הינה הימנעות מניטול ידני.  הימנעות מניטול ידני היא ההעדפה ראשונית למניעת גורמי סיכון גופניים.  בעזרת תכנון נכון  ניתן להפחית ואולי אף לבטל את הצורך בניטול ידני על ידי התאמת הסביבה והתהליכים, לדוגמא על ידי החלת אוטומציה או מיכון של תהליכי השינוע.

אפשרות שנייה:  עיצוב מטלה – תכנון מקום – ארגון עבודה – עיצוב המשא – עיצוב סביבת עבודה

(על כך בהמשך)

 

פרק 3 שיטות להערכת הסיכונים, ולקביעת משקל מותר לניטול ידני

פרק זה עוסק בעיקר ב”משימה” וביכולת של האדם לבצע אותה ללא סיכון – מבלי להתייחס לסביבת העבודה. לצורך כך אציג שלוש שיטות להערכה של ניטול ידני.

טבלאות Liberty Mutual  (טבלאות  Snook)

מבוסס על מחקר שנערך על ידי סטובר סנוק ווינסנט  סירילו במכון המחקר של חברת הביטוח ליברטי מיוטואל.

בתחילת שנות השמונים, ובהמשך לכך בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, פיתחו סנוק וסירילו טבלאות שמטרתן להחליט על המשקל המקסימאלי המותר להרמה, ביחס למספר אלמנטים כגון מרחק המשא מן הגוף, תדירות הסחיבה, מין הנושא (זכר או נקבה) והוגבה אליו יש להרים או להוריד את המשא. הטבלאות נותנות תשובה באחוזים, ומתבססות על ההנחה שרק כאשר ביצוע המטלה מתאימה ל75 אחוז מהאכולוסייה אשר תבצע ניטול ידני בתנאים שהוכנסו לטבלה) ללא סיכון גבוה לפגיעה – מותר יהיה לבצע את הניטול הנ”ל. ככל שתנאי המטלה אינם אידיאלים (כגון מרחק אופקי גדול, תדירות גבוהה ביחס למשך הביצוע, צורך בעבודה תוך פיתול, וכו’) יש להפחית במשקל המירבי, על מנת שיהיה מותר על ידי הטבלאות. הטבלאות של סנוק מתייחסות לכל סוגי ההרמה/ סחיבה/ נשיאה, כולל גם נשיאה ודחיפה – לעומת טבלאות NIOSH  אשר בוחנות הרמה בלבד.

החישוב של סנוק אינו בא בכדי להיות “תורה מסיני”: הוא מתבסס על שיטת מחקר פסיכו-פיזיקלית, שמביאה בחשבון את שיקול הדעת הסובייקטיבי של העובד.

טבלאות NIOSH

בראשית שנות ה80, המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית של ארצות הברית (NIOSH) הכיר בבעיה הגוברת של פציעות גב בעבודה מאומצת, ופורסם מדריך לשיטות עבודה הקשורות לניטול ידני. (Hedge, 2014). המדריך הכיל סיכום של כל הספרות הקשורה לארגונומיה של הרמה וניטול ידני. כמו כן פיתחה NIOSH משוואת הרמה לחישוב משקל מומלץ עבור משימות הרמה המבוצעות בשתי ידיים, בהרמה סימטרית. המטרה של המשוואות הייתה השגת שליטה בסיכונים של פגיעות גב תחתון כתוצאה מהרמה ידנית. מתוך המשוואות נגזר המשקל המומלץ להרמה ללא סכנה. בשנת 1991 הוצגה משוואה המתוקנת של NIOSH  אשר יכולה לסייע בחישוב מגוון רחב יותר של “סוגי” הרמה, כולל הרמה עם גוף לא סימטרי ועוד מקרים פחות “סטריליים”. ( NIOSHמתבסס על שיקולים אפידמיולוגיים, ביומכניים ומטבוליים, ומטרתו “להחליט” לגבי הרמה מותרת של משקלים מסוימים. איני בטוח האם הטבלה מתייחסת גם לתדירויות של הרמה )

רולה  RULA – הערכת העומס על פלג הגוף העליון בעת עבודה (לא דווקא ניטול ידני)

רולה מנתחת את הסיכונים הארגונומיים ואת העומס על חלקים בפלג הגוף העליון ברגע נתון. הטכניקה עוברת על פני אברי הגוף בסיטואציה המסוימת ובוחנת האם האיבר נמצא במצב  סיכון. (Waters, Putz-Anderson,Garg,2012). אין ב- RULA אפשרות לקבל משקל מירבי מומלץ להרמה או לנשיאה,  -או כל מידע אחר – לעומת NIOSH, ACGIH ו- סנוק.

הדגש ב-RULA הינו על מנחי פלג  גוף עליון,  ולכן הינו פחות יעיל ככלי ניתוח במקרים של הרמות או נשיאות משקל.

פרק 4 חשיבות סביבת העבודה בניטול ידני

כאמור, כאשר אין אפשרות להימנע מניטול ידני, יש להתאים את סביבת העבודה בצורה אופטימאלית לביצוע ניטול ידני. כעת נסקור את האלמנטים השונים בעיצוב תהליכי עבודה הקשורים בניטול ידני:

לפי גייגר, (גייגר, 2013) בעת ניטול ידני, נדרש תכנון מוקדם על מנת להפחית עומסים על הגב וסיכונים לתאונות. התכנון המוקדם יהיה מורכב מחמישה  פרמטרים מרכזיים

א. תכנון המטלה

ב. תכנון מקום העבודה

ג. ארגן העבודה

ד. עיצוב משא הניטול

ה. תדירות ומשך הניטול

תכנון נכון של המטלה

יש להבטיח קרבה אופטימלית לחפץ בעת ההרמה, בעזרת סילוק מכשולים המפרידים בין המרים ובין החפץ. פינוי המכשולים יבטיח מרווח נאות לרגליים בקרבת החפץ, ויאפשר למרכז הכובד של המרים להיות קרוב למשא, בעת ההרמה. יש לוודא כי קיים ממשק אחיזה נוח. יש לוודא כי במצבים של משא הנמצא בעומק, יהיה שימוש בעזרים כגון משטחי החלקה או גלילה.

תכנון מקום עבודה

מקום העבודה צריך לאפשר מאמץ ידני מינימלי, להפחית את הצורך בפיתול הגוף ובכיפוף ולקצר את טווחי ההרמה. יש לדאוג למרחב תנועה סביר, ולציוד עזר כנדרש, יש להפחית את הצורך במנחי גוף קיצוניים בעת הניטול בכדי להבטיח מרחב ראייה פנוי בעת הנשיאה. יש למנוע ניטול על משטחים חלקים, על מדרגות או על סולמות, ובמקום בו נמצאים מכשולים המהווים סכנת מעידה או נפילה.

ארגון עבודה

עבודה לפרקי זמן ארוכים ללא שינוי  במנח גוף, מגדילה את הסיכון לפגיעות. תדירות ביצוע המטלה משפיעה אף היא על הסיכון, בפרט כאשר קצב העבודה אינו בשליטת העובד. ניטול על ידי יותר מאדם אחד עשוי להגדיל את יכולת ניטול המשא, אך עשוי ליצור הפרעה באחיזה, בתנועה או בראייה.  אמצעי מגן אישיים חייבים להיות מותאמים למשתמש בכדי לא לפגוע ביכולת ההרמה של העובד או להפריע לתנועתיות שלו.

עיצוב משא הניטול

לפרמטרים הבאים יש השפעה על הסיכון בניטול :

  • צורת המשא
  • משקל המשא
  • מיקום מרכז הכובד של המשא
  • ממשק האחיזה
  • תדירות ומשך הניטול
  • בהתאם למומלץ ולמותר
  • תנאי סביבה חיצוניים
  • תאורה, טמפרטורה ורמות רעש.

פרק 5 הביומכניקה של הרמה נכונה ונשיאה נכונה

מומחי ביומכניקה וארגונומיה מנסים מזה שנים להגדיר  אסטרטגיות הרמה ונשיאה “נכונות” ובטוחות יותר. לאורך השנים, הוגדרו מספר עקרונות אשר משפרים את הבטיחות בהרמה ומפחיתים עומסים וסיכונים:

א. הפחתת מומנט המשקל בעת הרמה ידנית של משקלים כבדים

בכל הקשור להרמה ידנית של משקלים כבדים, גורם הסיכון המרכזי וכן הגורם העיקרי לפציעות ולפגיעות עמוד שדרה הינו המומנט שיוצר המסע על עמוד השדרה. לפי ויקיפדיה, מומנט נוצר על ידי מכפלה של כוח (במקרה זה משקל) בזרוע הכוח (במקרה זה המרחק של מרכז המשקל של העצם המורם מגוף האדם הסוחב). במאמר העוסק בנושא (Plamondon, Denis, Larivière and Salazar, 2010) נאמר  כי בעת הרמה ונשיאה של משקלים כבדים יש לשמור על האובייקט המורם קרוב ככל האפשר לגוף, וכך מומנט הכוח של המשקל הינו מינימאלי והסכנה לפגיעה בחוליות עמוד השדרה התחתון הינה מינימאלית.

 

ב. שמירה על גב סימטרי בעת הרמה + שתי רגליים על הרצפה בעת הרמה

כאשר ניגשים להרים משקל כבד, רצוי לגשת למטען כאשר הגוף נמצא בדיוק מולו, כלומר במנח סימטרי. (Gangon, 2006). לפי גנגון הסימטריה צריכה להישמר בשתי רמות 1. סימטריה של הגוף כולו על ידי שמירה של רגליים מתחת לפלג גוף עליון וללא פיתולים בגב. 2. חלוקה שווה של המשקל על שתי הזרועות ושימוש בשתי הזרועות בצורה דומה, בו זמנית. בעת ההרמה חשוב לשמור על שתי רגליים על הרצפה כדי לאפשר את חלוקת המשקל על שתי הרגליים, ולהפחית לחץ מהגב התחתון.

 

ג. הימנעות מכיפוף קדמי בגב

שני המחקרים מסכימים עם הקביעה כי הימנעות מכיפוף קדמי הגב (flexion) הינה נכונה יותר כאשר מדובר בניטול ידני. (gangon 2006, Plamondon, Denis, Larivière and Salazar, 2010 ) . כאשר מרימים משאות עם כיפוף קדמי, חוליות הגב התחתון נמצאות במצב פגיע יותר ושרירי הגב פחות מגינים על הגב התחתון.

ד. צעידה בצעדים קטנים בעת נשיאה

צעידה בצעדים קטנים תורמת לשיפור שיווי המשקל, להפחתת העומס על הגב התחתון, ולהתמודדות טובה יותר עם מכשולים כגון כתמי שמן ורטיבות, דברים הזרוקים על הרצפה וכיוצא בזה.

יתרון נוסף של צעידה בצעדים קטנים נובע גם מן החוק הראשון של ניוטון –חוק פעולה תגובה, הגורס כי  תנוחה תמיד נבנית בהתנגדות לכוח המשיכה. החוק השלישי של ניוטון הנקרא חוק הפעולה והתגובה אומר שכאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעצמתו אך מנוגד בכיוונו. כלומר כאשר חלק גוף נלחץ כלפי מטה עם כוח המשיכה, כוח דומה פועל כלפי מעלה בדיוק בכיוון ההפוך (Holleman & Sen-Gupta)  כאשר צועדים בצעדים קטנים בעת נשיאת המשקל , קל יותר לפלג הגוף העליון להישאר מעל פלג הגוף התחתון, ומנח זה מאפשר לכוח המתקבל מן האדמה, להגיע לאזור עמוד השדרה התחתון ושרירי הבטן התחתונה, ולסייע לייצב את עמוד השדרה.

ה. הרמת ירכיים (באופן מתון) בעת צעידה

(כל הקטע הזה נכתב על ידי ויופיע בספר שלי שיצא לאור בשנה הבאה. למיטב ידיעתי אף אחד בעולם מעולם לא כתב על זה)

במספר מחקרים אשר נערכו בשנות ה90, (Hodges and Richardson, Cresswell Oddsson and Thorstensson ) התגלה, כי לפני כל תנועה המתרחשת באחת הגפיים בגוף (יד או רגל), שולחת מערכת העצבים פקודה, ומתבצע כיווץ בלתי רצוני בשרירי הבטן התחתונה. במחקר נצפה כי גם כאשר איברים נוספים בגוף (גב, צוואר) ביצעו תנועות גדולות כגון רוטציה, התחולל הכיווץ. ההסבר של החוקרים לכך הוא, ששרירי הבטן התחתונה מתכווצים באופן אוטומאטי, מפני שאלו הם השרירים האחראים על ייצוב עמוד השדרה התחתון: כלומר, שמפאת המבנה הרגיש של גוף האדם, מתכווצים השרירים בצורה אוטומאטית בכל תנועה. אשר לכאורה “מסכנת” את עמוד השדרה.

מבחינה ביומכנית, הדרך היחידה להניע את הגוף היא לדחוף את האדמה, והדרך היחידה לדחוף את האדמה היא לכווץ שריר. כאשר מתרחשת צעידה “מלאה” יותר, הכוללת הרמה של הירכיים בעת הצעידה – מתכווצים שרירי הבטן התחתונה בכל צעד ומסייעים לשמור על חוליות הגב התחתונות וכך בעצם פוחת הסיכון בפגיעה בגב התחתון.

כמו כן, הרמת הירכיים בעת צעידה (והכיווץ המדובר בבטן התחתונה) מסייעים לתנועת הרגליים לא להיות “מנותקת” ממרכז הגוף ולהפך: להיאסף אל מרכז הגוף. כאשר צועדים ללא תחושה של “מרכז גוף”, אזי הגוף הוא “פרוץ” ואינו “מחובר”, ומן הסתם יש לכך השלכות על רמת הסיכון לפגיעה.

ו. כיפוף ברכיים

במחקר שהשווה בין דרכי הנשיאה וההרמה של מומחים בהרמה לבין אלו של עובדים זמניים, (Plamondon, Denis, Larivière and Salazar, 2010)התקבלו תוצאות שונות מפתיעות: המומחים כופפו את הברכיים בזמן ההרמה יותר מאשר ה”זמניים”. ממצאים אלו מנוגדים לתוצאות מחקרים שהתבצעו בשנות התשעים ובהם נאמר כי מומחים מכופפים פחות את הברכיים בעת הרמה או הורדה של משאות. לפי המאמר הסיבות לכיפוף (הן בעת נשיאה והן בעת הרמה) הן:

  1. הסוחבים המקצועיים עבדו פחות עם גב כפוף ולכן היה עליהם להתקרב למשא שלהם בעת ההרמה בברכיים כפופות.
  2. כיפוף הברכיים בעת הרמה וגם בעת נשיאה מסייע לסוחבים להחזיק את המשא קרוב יותר לגופם.
  3. בעת הורדת משאות –כיפוף הברכיים גורם להנמכת הגוף כולו (באופן אבסולטי ביחס לקרקע) ולכן גורם להנמכת מרכז המשקל הן של נושא המשא והן של המשא. כך הופכת ההנחה לקצרה יותר. יתרון ביומכני נוסף של כיפוף ברכיים ניתן לראות בעת טיפוס במדרגות – כתוצאה מכיפוף הברך, מתקבל –בעת היישור שלה –כוח המסייע לדחוף ולהרים את הגוף לצעד הבא.
ז. שמירת המשא קרוב לבטן

בסעיף א. דובר על הקטנת המומנט של המשא על ידי החזקתו קרוב לגוף. כאשר מחזיקים את המשא קרוב לבטן (ולא לחזה למשל), יהיו המרפקים נמוכים יותר, הזרועות יתארכו לצידי הגב, והדבר יסייע לשמור על כתפיים משוחררות (כי הן צריכות להישאר נמוכות על מנת שהזרוע תגיע אל המשא)

ח. “חיבור” לבטן התחתונה –גלגל קל של האגן לאחור

 

עקרונות כללים נוספים:

  • מנח עמידה חופשי ממגבלות
  • ניטול על ידי אדם אחד בלבד
  • תנועת הרמה חלקה
  • ממשק אחיזה טובה
  • ממשק טוב בין הרצפה לבין כפות הרגליים
  • דרישה מינימלית לתנועתיות נוספת של המשא, פרט להרמה
  • המשא הניטול אינו חם, קר או מזוהם
  • ניטול בשתי ידיים בלבד

 

פרק 6 עקרונות ארגונומיים של “סחיבה חכמה”

לפי המחקר של גנגון, (Gangon, 2006) ישנם עקרונות ארגונומיים נוספים – שאינם קשורים לגוף האדם אלא לדרך בה מטפלים במשא. להלן מספר עקרונות אשר מסייעים בעת ניטול ידני. (בדוגמאות אלו מדובר בקופסאות מרובעות, ולכן הדוגמאות הן מעט ספציפיות).

בעת הרמה ממשטח גבוה – החלקת הקופסה על הקופסה שמתחתיה עד שהיא כבר כמעט נופלת –על מנת להפחית את זמן הנשיאה

בעת הורדה  למשטח נמוך – עזיבה של צד אחד של הקופסא על מנת שיגיע מהר יותר למשטח התחתון, על מנת לקצר את זמן הנשיאה.

בעת הרמה ממשטח גבוה – משיכה של הקופסא העליונה עד שחצייה באוויר והחלק התחתון שלה נמוך יותר מהמשטח עליו היא מונחת  –זאת על מנת להפחית את המרחק בין גובה הלקיחה לגובה הסחיבה בפועל.

בעת הרמה ממשטח נמוך – הרמה של אחד מצדייה של הקופסא, על מנת להגביה את מרכז המשקל שלה בעת שהיא עדיין מונחת על המשטח. רק לאחר שצד אחד של הקופסה באוויר (בעוד הצד השני עדיין נשען על משטח ההרמה) – מרימים אותה.

 

דיון ומסקנות

עבודה זו ניסתה לחקור את הנושא של ניטול ידני על ידי עובדים העושים זאת בצורה אינטנסיבית. הנושא של הרמת משאות בעלי משקלית כבדים ובאופן חוזר ונשנה –הוא בעייתי ואין פלא שההמלצה הראשונית של גורמי הארגונומיה והבטיחות התעסוקתית היא להימנע מניטול ידני.

העבודה התמקדה כמובן באלו שאין באפשרותם להימנע מניטול ידני. בתחילת העבודה הצגתי טבלאות ודרכים שונות לחשב את המשקל המותר להרמה ולניטול.

 

מרכז העבודה היה מחולק לשניים:

א. בחינה של העקרונות הארגונומיים אשר עליהם ניתן לקחת אחריות באופן ישיר בכדי למנוע פגיעות הרמה: עיצוב סביבה, תכנון מטלה, תכנון צורת העבודה וכו’. בתחום זה קיים ידע ארגונומי רב והוא יכול מאוד לסייע במניעת פציעות ופגיעות. העיקרון בתחום זה הוא להבין כי יש לאנשים את האפשרות לבחור לעצב בדרכים שונות את סביבת העבודה ואת האופן בו הם עובדים.

ב. ניסיון להגדיר מספר עקרונות  ביומכניים ותנועתיים לגבי אופן הסחיבה ולגבי שיטות להתנהלות עם המשא עצמו.

בחלק זה ניסיתי לשלב את הידע התנועתי שלי ושל מומחים מעולם בתנועה, עם מחקרים שנעשו על ניטול ידני ונשיאת משאות. גם פרק זה מציג רעיונות פשוטים יחסית, אשר ניתנים לביצוע ולהפנמה על ידי עובדים העוסקים בניטול ידני בצורה אינטנסיבית.

המסקנה העולה מעבודה זו, היא שעל אף שניטול ידני הינו נושא מורכב, עדיין ניתן לומר כי יש לבני האדם שליטה בביצוע שלו בצורה נכונה: עובד הלוקח על עצמו אחריות לבריאותו, יכול לקחת מעבודה זו – וכמובן מכל המחקרים אותם היא מצטטת – עקרונות שיעזרו לו לשמור על עצמו ולבצע את עבודתו בצורה נינוחה יותר ומסוכנת פחות.

סיכום העבודה

בעבודה זו ניסיתי ללמוד את הנושא של ניטול ידני, נושא אשר היה לי מצד אחד לא מוכר ומצד שני מאוד מסקרן. אני חושב שכמעט כל החוכמה של הארגונומיה מתגלמת ומתגלה  בנושא זה: הניטול הידני מכיל בתוכו כל כך הרבה נושאים הנושקים זה לזה: סביבת עבודה, אינטנסיביות של עבודה, ביומכניקה של עבודה, טכניקה של עבודה ועוד. אני שמח על שבחרתי בנושא זה והצלחתי ללמוד דברים חדשים שטרם נתקלתי בהם בעבר.

 

ביבליוגרפיה
  1. Manual Materials Handling: Design And Injury Control Through Ergonomics
    CRC Press, 1989
  2. Biomechanical differences between expert and novice workers in a manual material handling task
    André Plamondon, Denys Denis, Christian Larivière, Erik Salazar
    Ergonomics, vol. 53, no 10, 2010, p. 1239-1253.
  3. Safety in manual handling: some examples contrasting experts and novices with methods of biomechanics applicable to instructors
    Micheline Gagnon , Département de kinésiologie, Université de Montréal, Montréal, Canada ,2006/
  4. The efficacy of training for three manual handling strategies based on the observation of expert and novice workers
  5. M Gagnon. Clinical Biomechanics Volume 18, Issue 7, August 2003
  6. Analysis of Work Postures – Ergonomic Methods
    Professor Alan Hedge, Cornell University, January 2014
    תקינה ארגונומית בישראל: ארגונומיה ניטול ידני – הרמה ונשיאה
    מאת: ד”ר יוהנה גייגר. פורסם באתר המוסד לבטיחות ולגיהות www.osh.org.il
    תאריך: 31/12/2013
  7. Applications Manual For the Revised NIOSH Lifting Equation CDC Web Search
    athttp://www.cdc.gov/search.do Thomas R. Waters, Ph.D., Vern Putz-Anderson, Ph.D., Arun
    Garg, Ph.D. Centers for Disease Control & Prevention
  8. Liberty  Mutual website: libertymutual.com
  9. ארגונומיה בויקיפדיה
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94
  10. A. G. Cresswell,L. Oddsson ,A. Thorstensson
    The influence of sudden perturbations on trunk muscle activity and intra-abdominal pressure while standing
    Experimental Brain Research magazine
    Volume 98, Issue 2 , pp 336-341
    1994
  11. Contraction of the Abdominal  Muscles Associated With Movement of the Lower Limb
    Paul W Hodges and Carolyn A Richardson
    Physical Therapy February 1997 vol. 77 no. 2 132-142
    D. Holleman O. Sen-Gupta  Dancing the Body of Light, Pandion Enterprises, 2000