בכל תנועה מתרחשים בגוף ובמוח מהלכים של עיבוד מידע: תפישה, תגובה ודימוי מנטאלי. המייחד את התנועה הוא יצירת מעגל של למידה: תגובה שיש בה תנועה, המכינה את התפישה לצעד הבא של עיבוד המידע. תנועת הגוף יכולה להשפיע על הלמידה העיונית בחמש דרכים שונות (ערוץ ייחודי של עיבוד מידע): איסוף מידע קינסתטי, יצירת תנאים ללמידה על ידי עיכוב, חידוש מערכות התפישה במהלך לימוד מתמשך, סיפוק אמצעי לניסוי וטעיה וסיוע במעבר מידע אינטואיטיבי לידע פורמלי (שובל, 2004).
עיבוד מידע בהקשר של תנועה מאפשר יכולת ביצוע אוטומאטי. כאשר הלומדים מגיעים לרמת מיומנות גבוהה ביותר, הם מסוגלים לבצע מספר פעולות באופן אוטומטי ותוך כדי כך להפנות את הקשב לפעילות נוספת. מההיבט החשיבתי ,נראה כי לומדים מיומנים אלו אינם חושבים על מה הם עושים, והם מאפשרים לתנועותיהם הגופניות לזרום (לידור, 2001).
ישנם מספר מושגים הנרכשים באמצעות התנועה. מושגים אלו נחלקים לארבעה נושאים עיקריים: גוף האדם, המרחב, הכוח והזמן. המודעות לחשיבות חשיפת הילד לגירויים תנועתיים המעודדים את הלמידה המוטורית הולכת וגוברת בשנים האחרונות. לחשיפה זאת יש השפעה על בניית עולם המושגים של הילד והיא מסייעת לו להתפתחות סנסו-מוטורית תקינה.
ליחצו כאן לקריאה על עזרים המשפרים את היכולת המוטורית, ומחזקים את שרירי הגוף