מנח האגן והבטן בעמידה ובצעידה

האגן והבטן בעת יציבה ובזמן הליכה -מה המנח הנכון?

בזמן עמידה האגן חייב להיות משוחרר ככל האפשר כדי שבאמת יהיה אפשר לשחרר משקל אל האדמה.

עזיבת האגן משתחררת על ידי מספר פעולות או "אי פעולות". כלומר, על ידי שמירה על מספר עקרונות

  • בטן משוחררת ולא מוחזקת (אפילו אם נוצרת פתאום כרס קטנה…)
  • שחרור של מפרק הירך
  • כיפוף ברכיים

כיצד זה מתבצע?

שחרור הירך מתבצע על ידי כיפוף הברכיים ועזיבת הבטן, כך שנוצרת זווית בין האגן לירך.

 

אולם – שחרור האגן  ושחרור המשקל בזמן עמידה אינם חזות הכל: בעמידה, כאשר נמצאים במנח נכון, הגוף ממוקם מעל מרכז המשקל ומעל כפות הרגליים.  ואז, כאשר משקל הגוף משתחרר ישירות אל האדמה, נוצר כוח נגדי: האדמה "דוחפת" מעט את שרירי פנים הירך והבטן התחתונה חזרה לתוך הגוף. פעולה זו גורמת לברכיים להתיישר קצת ואז האגן נדחף מעט חזרה למעלה ונאסף מעט פנימה.

 

גם בזמן הליכה משתנה מנח האגן בין עזיבה של האגן בעת דריכה, לאיסוף כלשהו וסיבוב קל בזמן דחיפת הרגל את האדמה אל הצעד הבא.

 

ליצירת קשר הקישו כאן ואשמח לסייע

קיראו על הספר החדש שהוצאתי – תנועה נכונה, הליכה ויציבה

 

dynamic_stand

בתמונה: גוף במנח דינאמי, רגע לפני פעולה. הברכיים מעט כפופות, אך כפות הרגליים דוחפות את האדמה ושומרות על גב ארוך.

 

 

איסוף הבטן פנימה הינו החיבור שלנו לדינאמיות של גופנו ולמקור הדינאמיות:  מרכז המשקל.

לכן חשוב שגם בזמן עמידה נשמור על מנח דינאמי ומותאם לתנועה –והבטן היא אחד הסמנים למנח מדוייק.

צרו איתי קשר